החלטה בתיק ת"א 52572-08-10

הבקשה

1.         בפניי בקשה של הנתבע מס' 2 - יעקב דוד פליטניק ( להלן: "המבקש" ) שהוגשה ע"י בא כוחו עו"ד בנימין שור, למחקת התובענה שהוגשה בתיק העיקרי ע"י יגאל חזן ( להלן: "התובע" ), ככל שהיא מופנית כנגד הנתבע מס' 1 -עיזבון המנוח יצחק אוירבך.

רקע תמציתי

2.         התובע הגיש כנגד 8 נתבעים, כתב תביעה מתוקן, בו טען, בין היתר, כי הוא הרוכש עפ"י הסכם מכר של מקרקעין שברח' 44-46 בטבריה, והמזוהים כחלקות 83,84 ו-85 גוש 15037 (להלן: " המקרקעין"), יחד עם נתבע מס' 7 דוד אבודרהם, כשחלקו של התובע במקרקעין 80%, ואילו חלקו של הנתבע 7, 20%. התובע טען, כי המנוח אוירבך היה החייב בתיק הוצאה לפועל, כשלטענת התובע המקרקעין נמכרו לו ולנתבע 7, בהליך כינוס נכסים במסגרת תיק ההוצאה לפועל, שנפתח נגדו ע"י הנתבע מס' 2 (תיק הוצל"פ מס' 06-01223-08-8).

3.         המבקש הינו כאמור, הזוכה בתיק ההוצאה לפועל הנ"ל, במסגרתו מונה ככונס נכסים לצורך מימוש המקרקעין הנ"ל, תחילה עו"ד קמילמן, ומשזה התמנה לשופט, מינתה רשמת ההוצאה לפועל בצפת במקומו את הנתבע 3 -עו"ד שור, לככונס נכסים לצורך מכירת המקרקעין. לטענת התובע, חתם עו"ד שור חתם על הסכם למכירת המקרקעין לתובע ולנתבע 7, מתוקף תפקידו ככונס נכסים של המקרקעין.

4.         נתבעים 4-6 קנו את המקרקעין, עפ"י הסכם שנחתם ביום 1/7/10 בינם לבין עו"ד שור ביום 13/7/10, ככונס נכסים ו/או כמיופה כוח של בעל הקרקע, החייב בתיק ההוצל"פ הנ"ל המנוח יצחק אוירבך (הנתבע מס' 1).

5.         בתביעה עתר התובע, בין היתר, כי ביהמ"ש יקבע שהסכם המכר אשר נחתם בינו לבין כונס הנכסים מיום 28/7/09, ואושר ע"י רשם ההוצאה לפועל, עומד בתוקפו והוא הסכם מחייב ולא בוטל מעולם. לחילופין נתבקש ביהמ"ש להורות לעו"ד שור, להשיב לו את כל הכספים שהופקדו על ידו ו/או שולמו לעו"ד שור ביחס למקרקעין, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין, ולהורות לנתבעים לפצות את התובע, בסך של 4 מיליון ש"ח בגין כל הנזקים שנגרמו לו בשל מעשיהם ו/או מחדליהם כפי שפורט בתביעה.       

הטענות בבקשה

6.         המבקש טען, כי יש למחוק את הנתבע מס' 1 מהתביעה, שכן עיזבון אינו אישיות משפטית, אינו כשיר לזכויות ולחובות, ואינו יכול לתבוע ולהיתבע. עיזבון אינו אלא כינוי של מסת נכסים שהותיר אחריו המנוח.  

7.         לחלופין, טען המבקש, כי במידה וביהמ"ש יקבע כי ניתן לתבוע במקרה דנן את עיזבון המנוח אוירבך, הרי יש להצהיר כי ההמצאה שבוצעה לב"כ הנתבע 2 - עו"ד בנימין שור, אינה תופסת ואין בה כלום. לטענת עו"ד שור, הוא מעולם לא ייצג את המנוח. להפך, הוא ייצג נתבע 2 שהיה יריבו של מר אוירבך בהליכים משפטיים שנפתחו נגד אוירבך. עו"ד שור ציין, כי הוא אמנם קיבל ייפוי כוח בלתי חוזר מטעם המנוח אוירבך בעודנו בחיים, אך זאת בעניין מכירת המקרקעין בלבד, כך שייפוי כוח כזה אינו הופך אותו לכתובת של המנוח אוירבך לצורך המצאת כתבי בית דין הממוענים אליו.

תגובת התובע לבקשה

8.         התובע טען, כי בכתב התביעה המתוקן הוא ציין, כי הנתבע 1 הינו עיזבון המנוח אוירבך באמצעות כונס הנכסים עו"ד בנימין שור, אשר מונה ע"י ביהמ"ש למכירת המקרקעין נשוא התביעה. משכך, לדידו, תביעת נכסי המנוח באמצעות כונס הנכסים, מכשירה את העיזבון כאישיות משפטית, שיכולה לתבוע ולהיתבע.

9.         התובע הוסיף וטען, כי הוא הרוכש, ביחד עם נתבע מס' 7,  עפ"י הסכם מכר של המקרקעין. הנתבע 1 הינו עיזבונו של המנוח אוירבך, אשר היה הבעלים של המקרקעין והחייב בתיק ההוצל"פ, והוא באמצעות כונס הנכסים אשר מונה ע"י ביהמ"ש, ואשר בא בנעלי המנוח לפי הוראות כל דין. עוד טען ב"כ התובע, כי עו"ד שור מתוקף תפקידו חתם על הסכם המכר עמו ועם הנתבע 7, לאחר אישור רשמת ההוצל"פ, ובנוסף הוא זה אשר חתם על ההסכם, הנטען, עם הנתבעים 4-6, בתור מיופה כוח או כונס נכסים. עוד טען המבקש, כי בהינתן ייפוי כוח בלתי חוזר ע"י המנוח, לצורך העברת זכויות בנכס, הרי הנכס אינו עוד מנכסי העיזבון, וכן שולל הוא כל אפשרות להקנות ליורשים זכויות כלשהן בנכס. התוצאה הינה, כי הנכס אינו נכלל בנכסי העיזבון, ומשכך אין שום יסוד לבקשת המבקש.

10.       לגישתו של ב"כ התובע, עיזבון המנוח יכול לתבוע ולהיתבע הן באמצעות יורשיו של המנוח, והן באמצעות כונס הנכסים אשר מונה ע"י ביהמ"ש, עוד טרם מותו של המנוח, לצורך מכירת הנכס.

תשובת המבקש לטענות התובע- המשיב 

11.       המבקש חזר על טענותיו בבקשה והוסיף וטען, כי אם התובע עצמו טוען, כי המקרקעין אינם נכללים בנכסי העיזבון, ולא ברור מדוע הוא תובע את העיזבון. טענה זו דווקא מצדיקה מחיקת התביעה נגד העיזבון.

12.       בתשובת המבקש לתשובת התובע, נטען עוד, כי התובענה אינה רק לסעד של ביצוע בעין, אלא גם, ובעיקר, לסעד כספי בסך של 4 מליון ש"ח, ובוודאי לא ניתן לומר כי, עו"ד שור, כי תפקידו ככונס נכסים על הקרקע, כולל ייצוג המנוח, לא כל שכן, ייצוג יורשיו, גם בתביעה כספית.

הדיון בבקשה

13.       בבקשה זו התקיים דיון, במעמד הצדדים, ביום 23/6/11. עו"ד שור טען, כי מבחינה פורמלית כל בעל דין יכול להגיש בקשה כאשר הוא רואה תקלה בכתבי הטענות. הוא הבהיר, כי הוא הגיש את הבקשה מאחר וצוין בתביעה המתוקנת, כי נתבע 1 הוא "עיזבון המנוח אוירבך יצחק ז"ל, ע"י כונס הנכסים - עו"ד בנימין שור". עוד טען, כי התביעה בעיקרה הינה לסעד כספי של 4 מ' ש"ח ולא למקרקעין, על כן ברור כי תפקידו ככונס נכסים או מחזיק ביפוי כוח מהמנוח למכירת המקרקעין, אינו מסמיכו לייצג את המנוח, לא כל שכן את יורשיו בתביעה כספית.